לפעמים מדהים אותי לראות כיצד התפתח עולם המתכונים. עד היום אני זוכרת שכילדה, היה במטבח הבית שלנו ארון קיר פינתי ובו היו תחובים בצפיפות ספרי בישול מכל המינים והסוגים (עוגה לכל עת, ספר הלחמים השלם, קציצות והלצות, מטעמי גבינה, נפלאות המטבח המרוקני/הודי/צמחוני, מועדים וחגים ועוד ועוד), מחברות מצהיבות מוכתמות בשמן ותבלינים מלאות עד אפס מקום בכתב ידה של אמי וקלסרים שאיגדו יחד גזרי עיתון ממדורי הבישול הקבועים, פיסות נייר ומפיות – על כולם היו מתכונים. מכל הסוגים, הצבעים והמינים. לא חשבתי שיכול להיות עוד מישהו בעולם שיש לו כל כך הרבה מתכונים או שיש סיכוי שיש איזשהו מתכון שאין לה.
עם הזמן, כשאני התבגרתי והדבר הזה שנקרא אינטרנט התפתח למה שהוא היום, הבנתי שזה עולם שאין לו סוף. מה שהגיוני סך הכל. לא רק האינטרנט ואני התפתחנו אלא גם העולם. מאכלים חדשים, רעיונות חדשים, המצאות חדשות וטרנדים תזונתיים חדשים. היום אפשר למצוא בלוגים שלמים המוקדשים אך רק למתכונים על טהרת הטבעונות, או תזונת הפליאו וכן הלאה.
המתכונים משתנים יחד עם העולם, באופן טבעי, אך לא רק הם משתנים אלא דרך ההצגה שלהם וגם – דרך ההשגה שלהם. אם פעם היה צריך לשמור קלסרים עם גזירי עיתון, הרי שהיום, על אף שתוכלו עדיין למצוא מתכונים בעיתונים ועדיין יוצאים לאור ספרי בישול מסוגים שונים ורבים, הדרך המהירה והפשוטה ביותר עבור רוב האנשים זה פשוט להקליד במנוע החיפוש של גוגל שם של מרכיב או שניים שאיתם הם רוצים לבשל בתוספת המילה "מתכון" והנה נפרשות בפניהם כל האופציות הקיימות פחות או יותר. גן עדן לחובבי הקולינריה, ללא ספק.
אז מה עוד השתנה בדרך ההצגה? עיתון, ספרים וגם אינטרנט, מבוססים ברובם על אותו עיקרון – טקסט. שיטה נוספת להשגת מתכונים שכולנו מכירים היא תוכניות הבישול בטלוויזיה שלא מעט אנשים אף מתמכרים אליהם במידה זו או אחרת. אינסוף פורמטים סביב אוכל ומתכונים, החל במטבח הפרטי בביתו של השף, כלה במטבח באולפן הטלוויזיה המארח כוכבים לשיחה וארוחה וכלה בטיולים קולינריים סביב העולם.
נוסף על אלה, האינטרנט איפשר לפורמט חדש להיווצר. שילוב של מתכון כתוב, תכנית בישול בטלוויזיה ופוסט באינסטגרם – יצרו מן הכלאה של סרטון קצרצר, פעמים רבות אפילו ללא פניו של המבשל אלא רק ידיו, ברקע יש מוזיקה נעימה וקלילה והמתכון (הקל בדרך כלל) מתואר בשלבים על ידי כיתוב על פני המסך. מתכוני הוידאו הקצרצרים האלה סוחפים את הרשתות החברתיות והפכו פופולריים מאוד משום שהם קליטים, קלים, מהירים ופשוטים, והרבה מאוד פעמים הם גם מציגים מתכונים טרנדיים, מעניינים ומיוחדים.
גם אני מחבבת את הפורמט הזה, משום שקל לעקוב אחריו ולבצע את ההוראות. הסרטון קצר, ברור והצילום מתמקד במצרכים ואופן ההתנהלות איתם. לא בשף, לא במטבח, לא באורחים, רק זה. אין הרבה מלל שמסיח את הדעת, תמיד קצר ולעניין. למעשה, ברור פתאום איך הפורמט הזה התפתח. בעולם שבו כל כך הרבה גירויים, לכולם יש פחות ופחות סבלנות להרבה טקסט או לסרטונים מורכבים וארוכים. אם המטרה היא להכין משהו טעים, מיוחד, מזין ובריא במינימום מאמץ, זריזות וקלות – זה פתרון נהדר. אם המטרה היא בידור והנאה, אז ללא ספק נחמד לראות שפים מטיילים במקומות נידחים ברחבי העולם, טועמים מאכלים מיוחדים ומבשלים דברים שכנראה רק נחלום על לטעום.
